ההחלטה בין ליבת מחשוב מקומית on-premise לבין העתקתה לענן הינה אחת הדילמות המרכזיות המאפיינות את תפקידו של מנהל ה-IT החדש. זו החלטה קשה, לא רק מפני שהיא נתפשת כהרת גורל אלא מפני שההשוואה בין פתרון ענן לפתרון מקומי אינה פשוטה, לא מדובר בהשוואה בין תפוחים לתפוחים. ומשמעות הדבר שלכל דרך יתרונות וחסרונות ואין פתרון חד משמעית טוב יותר, אלא שכל פתרון טומן בקרבו ויתור.
בכדי שנוכל לקבל החלטה עלינו לקחת בחשבון את היתרונות והחסרונות של כל אופציה בהיבטים השונים המהווים את מערך המשתנים בתהליך קבלת ההחלטות הארגוני:
הכסף – במבט כמותי בלבד ובהסתכלות ארוכת תווך, היבט זה משחק לטובת הפתרון המקומי. ענן במתכונתו הנפוצה הוא בעצם סוג של ליסינג, שכירות תוך מימון הנכס המגלגלת את עלויות המימון ללקוח. לכן רכישה של שרת מקומי תחזיר את עצמה לאורך זמן. עם זאת ההשקעה המיידית (out-of pocket) תהיה גבוה.
מאידך השליטה בהוצאות פשוטה וצפויה יותר בענן.
השקעה בשרת מקומי לרוב לא תשתווה ביכולות ורמת היתירות למצב האידאלי בחוות שרתים. מעבר לשטח הפיזי הנחסך בארגון ניתן לצמצם במידה מסוימת את הפרשי העלות ע”י צמצום ההשקעה בחדר השרתים המקומי. בחדר שרתים יש לקחת לחשבון הוצאות יקרות עבור חשמל למיזוג ולשרת (בתנאים אופטימליים), מערכות מנע למקרה של הצפה או שריפה החלפת בטריות באל פסק ציודי תקשורת ועוד מגוון הוצאות נוספות.
הסיכון: השקעה בשרת מקומי היא מסוכנת בהרבה. ההוצאה תהווה את אחת ההשקעות ההוניות הגדולות בחיי העסק. וברוב המקרים עסקים יתקשו לצפות את השינויים שידרשו להם בשנים הקרובות מבחינה טכנולוגית ומבחינת היקף.
התעסקות וצמיחה: כאן הענן מנצח בגדול! הוספת משתמשים, נפח, זיכרון וכוח עיבוד הכל יכול להיעשות בלחיצת כפתור. אין צורך לזכור חידושיי רישויים שנתיים, לנקות אבק בשרתים
המשכיות עסקית: בהשקעה מאוד גבוה יוכל הפתרון המקומי לייצר יתירות, אך הענן מנצח בקלות גם בתחום זה. בפתרונות ענן השרת לרוב משועתק לשרת נוסף ומגובה לחוה אחרת כך שההמשכיות העסקית הינה מלאה וכלולה לרוב בתוך הפתרון. רוב פתרונות הענן מציעים לפחות 99% זמינות של השירות. זמינות זו מתאפשרת ע”י חשיבה של המשכיות עסקית מכל היבט בחוות השרתים, חשמל, התאוששות מאסון, ניטור טמפרטורה, תצורת מקבצי השרתים ועוד דברים שבפתרון מקומי כמעט אף פעם לא נלקחים בחשבון.
החומרה משמשת אצל הלקוח רק להתחברות לענן ולכן ניתן להשתמש בכל חומרה מכל מקום או מחשב שיש לו שירות אינטרנט. האינטרנט במשרד לא עובד ניתן לקחת מכשיר נייד לבית הקפה ממול ולהמשיך את העבודה.
מה ה-CATCH? ההתחברות לענן מותנת באינטרנט. במקומות בהן תקלות תשיתית אזוריות הינן נפוצות ומערך המחשוב אינו נייד יהיה קושי לסתמך על הענן.
גמישות –בגמישות ההיקף (scalability) הענן מוביל, אך ארגונים מחפשים לפעמים גמישות בתחומים אחרים. היכולת להתקין ולהתנסות בתוכנות חדשות, לעבור ספקים, לחבר מכונות שונות ומשונות למערכות המידע. בתחומים אלה בהם יש צורך בפתרון שאינו הומוגני ומשלב צרכים מקומיים ייעודיים הענן מתקשה לספק את הסחורה.
קידמה – ענן מסתמך לרוב על טכנולוגיות חדשות וזו עליה וקוץ בה שכן מחד גיסא הארגון נדחף קדימה, השדרוגים קלים והטכנולוגיות שבדרך כלל מאחורי הקלעים (כמו גיבוי ורפליקציה) המוזנחות ע”י ארגונים, משודרגות לחוד החנית בענן. מאידך, לא כל משתמש מקבל שינויים בשוויון נפש ולפעמים קדמה בענן מאלצת משתמשים להתרגל במהרה לטכנולוגיה החדשה ללא אפשרות בחירה.
אבטחת מידע – הענן מאובטח מאוד, עדות לכך היא העובדה שממשלות, בנקים וחברות ענק עובדות ומסתמכות על הענן. כמובן שניתן להוסיף בענן גם שכבות אבטחה נוספות אך המרכיב העיקרי בכל תחום של אבטחת מידע הינו הגורם האנושי. דווקא מפני שהמרכיב האנושי מוגבל במידה מסוימת בענן והמערכות מנוטרות אבטחת המידע גבוה יחסית לפתרון המקומי.
הסיבה שההחלטה היא קשה היא מפני שהיתרונות והחסרונות נמדדים לא ביחס כמותי או איכותי זה לזה אלא ביחס לצרכים שלנו כלקוחות ולתרבות הארגונית שבה אנו פועלים. לכן השאלות צריכות להיות מופנות לא כלפי ספק המחשוב אלא כלפי עצמנו.
שאלו את עצמכם, האם אתם משקיעים לטווח הארוך או שהעתיד לוט בערפל? כמה סיכון אתם מוכנים לקחת בהשקעה מסוג זה? לאיזה רמה של המשכיות עסקית ויכולת התאוששות מאסון אתם באמת זקוקים? עד כמה אתם אוהבים לאמץ קידמה? ומה הגמישות הנדרשת לכם?
שאלות אלה יאפשרו לכם להשוות באמת בין פתרון ענן לפתרון מקומי ולקבל את ההחלטה הנכונה עבורכם.
